קשרי הגומלין בין חברת בואינג לבין מדינת ישראל נמשכים 60 שנה – וראשיתם בייסודה של מדינת ישראל.  באותה עת, בואינג קיימה שיתוף פעולה הדוק עם לקוחות וספקים ישראלים, מן התחום האזרחי והצבאי כאחד ופיתחה שותפויות אמיצות רבות.

למדינת ישראל חיל אוויר גדול ומודרני ומגזר תעופה אזרחית מצליח במיוחד.מדינת ישראל חשובה לחברת בואינג גם בגלל מעמדה כמובילה עולמית בתחום התעופה.ענף התעופה הישראלי –במגזר הציבורי והפרטי כאחד – מספק רמה גבוהה של חדשנות ומומחיות בכל הנוגע לתכנון ולייצור של מגוון רחב של מוצרים ביטחוניים וכן מוצרי חלל ותקשורת.  ישראל, שבה מספר המהנדסים והמדענים לנפש הם מן הגבוהים בעולם, נמצאת בחזית ההתקדמות הטכנולוגית בזכות כוח אדם מיומן ומחויבות ממשית למחקר ולפיתוח.

משרדיה של בואינג ישראל נחנכו ב-1969. כיום, החברה מחזיקה משרד בתל אביב ועובדים הממוקמים באתרי הלקוחות והספקים.

בשנת 2003 מונה דויד עברי לנשיא בואינג ישראל.עברי כיהן כשגריר מדינת ישראל באו"ם בין השנים 2000 ל-2002. הוא אף שימש כיועץ לביטחון לאומי של מדינת ישראל וכראש המועצה לביטחון לאומי; מנכ"ל משרד הביטחון; יו"ר התעשייה האווירית; מפקד חיל האוויר וכן חבר במועצות המנהלים של אל-על והטכניון.

המטוסים המסחריים של בואינג במדינת ישראל

בואינג ואל-על, חברת התעופה הלאומית של ישראל, עשו יחדיו היסטוריה בתחום התעופה.הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן, הגיע ארצה מז’נבה בטיסת הבכורה של אל-על, שנערכה בספטמבר 1948.  צי המטוסים שהוקם בחופזה כלל מטוס הובלה מדגם Douglas C-54, שהושאל מן הצבא ונצבע מחדש בצבעים אזרחיים לרגל המאורע.

מאז ראשיתה ההיסטורית, אל-על הפכה לחברת תעופה יוקרתית, המדורגת כאחת מן הטובות בעולם.  חברת התעופה נוסדה רשמית ב-15 בנובמבר 1948 והחלה לפעול ביולי 1949, עם פתיחת הנתיבים מתל-אביב לרומא ולפריס.  אל-על יצאה לדרך כשברשותה קומץ מטוסים ששימשו בעבר את הצבא וכן עודפים מדגמי Curtiss C-46, Douglas DC-3 ו-DC-4.

בתוך זמן קצר רכשה החברה את הלוקהיד-קונסטליישן, שתמך בטווחי טיסה ארוכים יותר, אולם עם ראשיתו של עידן הסילון הושבתו המטוסים האלה ופינו את מקומם למטוסים המסחריים של חברת בואינג.

המעבר לצי מטוסים שנשלט כולו על-ידי בואינג החל עם הזמנתם של שלושה מטוסי 707-458 עם מנועי רולס-רויס על-ידי אל-על.  ה-B707 הראשון נמסר לידי אל-על בשדה התעופה בואינג פילד שליד סיאטל, ב-7 במאי, 1961.

בחודש יוני 1961 קבעה אל-על שיא עולמי של טיסה אזרחית ללא עצירות ביניים, עם מטוס בואינג 707. נתיב הטיסה מניו יורק לתל-אביב נמשך על פני 5005 מיילים ימיים (9269 קילומטרים), שכוסו בתוך 9 שעות ו-33 דקות.

במאי 1991 הוביל מטוס בואינג 747 של חברת אל-על מספר שיא של 1087 נוסעים – יהודים אתיופים שטסו מאדיס-אבבה למדינת ישראל, במסגרת מבצע שלמה.

אל-על הופרטה בשנת 2003 ומפעילה מטוסי בואינג 747, 767 ו-777 בנתיבי ה-long-haul, בצד מטוסי בואינג 757 ומטוס ה-737 מן הדור הבא עבור שירות אזורי.

בשנת 2000 קיבלה חברת התעופה ארקיע משלוח של שני מטוסי 757-300.  ארקיע מפעילה טיסות שכר, טיסות פנים-ארציות סדירות וכן שירותי מטען.  מטוסי ה-757-300 אפשרו לחברת התעופה להרחיב את מסלוליה ולספק טיסות שכר בינלאומיות רבות יותר לאנגליה, צרפת, גרמניה, שוויץ, איטליה, טורקיה וספרד.  בבעלותה של ארקיע נמצא גם מטוס 757-200 אחד. ארקיע מתפעלת מטוסי בואינג מאז שנת 1981. היא אף מיועדת להיות חברת התעופה הישראלית הראשונה שתפעיל את מטוס ה-Boeing 787 Dreamliner, וזאת לאחר שחברת האם שלה, נקש גרופ מאמריקה, הזמינה שני מטוסי 787 בשנת 2006. בנוסף, כנפיים אחזקות-ארקיע בע"מ מחכירה מטוסים של בואינג לשלוש מדינות.

חברת ק.א.ל קווי אוויר למטען בע"מ הוקמה בשנת 1976 והחלה להפעיל שני מטוסי 747-200F בשנת 1999.

התעשייה האווירית, סאיקלון, אשות אשקלון ו-TAT מייצרות חלקים עבור ה077, 737 ו-787.

בואינג והרכש הצבאי הישראלי

ראשית קשרי הגומלין בין בואינג לבין צה"ל בשנת 1948, כאשר חיל האוויר הישראלי החל להטיס את מפציץ ה-B-17 Flying Fortress.

בין השנים 1949 ו-1951 עשה ה-Douglas DC-3 היסטוריה, כששימש להעברת 120,000 יהודים מעיראק ו-45,000 יהודים מתימן. הוא המשיך לשרת בחיל האוויר עד לשנת 2002.

ה-PBY Catalina שירתה בטייסת 69 של חיל האוויר במשך מספר שנים, לצד ה-B-17.  טייסת זו אף הפעילה את מטוס ה-F-4E פאנטום וכיום מפעילה את ה-F-15I רעם.

מטוס הקרב P-51 מוסטאנג היה אחד משני המטוסים הראשונים ששירתו בחיל האוויר הישראלי והשתתפו במבצע סיני בשנת 1956.

מטוס הסטירמן PT-17 ומטוס האימונים הרווארד AT-6 שירתו בבית הספר לטיסה של חיל האוויר עד לשלהי שנות ה-60.

חיל האוויר השתמש במטוס ה-B707 האגדי במשך כמעט 50 שנה בתפקידים שונים, כולל איסוף מודיעין, העברת נוסעים, העברת מטענים ותדלוק אווירי.ה-B707 הוא גם המטוס הרשמי של ראש הממשלה הישראלי.

עם המטוסים האחרים של בואינג ושל החברות הקודמות שמטוסיהן שירתו בחיל האוויר נמנים ה-Douglas A-4 סקייהוק, ה-McDonnell F-4 פאנטום, F-15 איגל ו-F-15 דו-מושבי סטרייק איגל, ה-C-47 ומסוק התקיפה Hughes AH-64 אפאצ’י.

כאשר מטוסי הבואינג 377סטרטוקרוזר (הגרסה המסחרית של הבואינג סי-97 סטרטופרייטר) החלו להידחק הצדה על-ידי מטוסי ה-707 החדשים, חמישה ממטוסים אלה הגיעו למדינת ישראל ובה עברו הסבה למטוסי תובלה.הסטרטוקרוזר של חיל האוויר הישראלי עדיין נמצא בתצוגה במוזיאון חיל האוויר, בסמוך לבאר שבע.

מדינת ישראל הייתה הלקוחה הבינלאומית הראשונה שרכשה את ה-Joint Direct Attack Munition  (JDAM) והפעילה אותו בשדה הקרב בהצלחה גדולה.  טיל ההרפון הוא טיל הים-ים העיקרי בספינות חיל הים הישראלי.

נכון לעכשיו, צה"ל משתמש בכל גרסאותיו של ה-F-15 איגל, כולל ה-F15I המתקדם "רעם" -- נגזרת של ה-F-15E Strike Eagle של חיל האוויר האמריקני (USAF).  בשנת 1998 קיבלה מדינת ישראל משלוח של 25 מטוסי הקרב הראשונים מדגם F-15I.  זהו מטוס הקרב הראשון מתוצרת ארצות הברית אשר בתהליך ייצורו משולבים קבלנים ישראלים.  חבילת הלוחמה המתקדמת והמשולבת מיוצרת על-ידי חברת אלישרא הישראלית, התקני הרדיו המאובטחים מיוצרים על-ידי קבוצת אלתא מערכות בע"מ ואילו תתי המכלולים המבניים מיוצרים על-ידי חטיבת להב של התעשייה האווירית.

התעשייה האווירית ובואינג חתמו בשנת 2003 על הסכם בדבר הקמת תשתית הייצור של רכיבי הטיל חץ 2, שפותח על-ידי התעשייה האווירית, בשטחה של ארצות הברית.  הטיל חץ 2 מהווה חלק ממערכת הטילים המלאה חץ, מערכת הטילים האנטי-בליסטית הפעילה הראשונה מסוגה בעולם.  היא מיועדת להגן על מדינת ישראל בפני טילים המיועדים לטווח קצר ולטווח בינוני.  לאחרונה חתמה בואינג על חוזה על חוזה עם חטיבת מל"מ של התעשייה האווירית, בנוגע לתמיכה בתכנון ובפיתוח של טיל היירוט האקסו-אטמוספרי חץ 3 -- נגזרת של החץ 2.

צה"ל מפעיל את מסוקי האפאצ’י AH-64A "פתן" מאז שנות ה-90 המוקדמות.  בשנת 2005 קיבל צה"ל את מטוס האפאצ’י AH-64D הראשון "שרף".השרף, שמוגדר על-ידי צה"ל כ-AH-64D-I, הוא מסוק Apache Longbow.

בשנת 2009 נחתם הסכם בין בואינג לבין חטיבת מל"מ של התעשייה האווירית, לגבי שיתוף פעולה במסגרת פיתוח החץ 3, אחת ממערכות ההגנה המתקדמות ביותר מבוססות הטילים.

בואינג חתמה על הסכמי שיתוף פעולה עם אלביט לגבי יצוא מוצרים לארצות נוספות, במטרה להפוך את המוצרים לאטרקטיביים יותר עבור ארצות אלה.